אחת הסיבות שבגללן הליסינג לעסקים
מפותח מאד בישראל, היא ההכרה בתשלומים לחברת ליסינג כהוצאה של דמי שכירות, במקום
כהוצאות ריבית ופחת. כיום לא רק חברות גדולות בוחרות בעסקאות ליסינג;
יותר ויותר עצמאים מבינים שלא אחת רכב ליסינג כדאי יותר, מאחר
וההוצאות המוגדרות כהוצאות המימון - מוכרות במלואן. הדבר נכון הן לגבי
ליסינג
תפעולי (שבו מוחזר הרכב בתום התקופה לחברת הליסינג) והן לגבי
ליסינג מימוני (המאפשר את רכישת הרכב בתום תקופת
הליסינג): שניהם מקנים ללקוח יתרונות במיסוי.
ניכוי הוצאות רכב ליסינג לצורכי מס הכנסה
מבחינת תקנות מס הכנסה, הן בעסקת
ליסינג מימוני והן בעסקת ליסינג תפעולי, ההכרה בתשלומים עבור רכב
ליסינג כהוצאות מותנית בארבעה תנאים:
1. מועדי התשלומים הוגדרו מראש בהסכם.
2. סכום התשלומים הינו קבוע (בתוספת הפרשי הצמדה).
3. פרק הזמן שבין התשלומים אינו עולה על שלושה חודשים.
4. תקופת השכירות תסתיים לא יאוחר משלושה חודשים לאחר מועד
התשלום האחרון.
תקנות מס הכנסה מבדילות בין אלה שמנהלים פנקסים לפי שיטת
החשבונאות הכפולה (חברות בע"מ וחלק קטן מהעצמאים) לבין אלה שאינם
מנהלים פנקסים לפי שיטה זו (רוב העצמאים). בשני המקרים ניתן להכיר
בהוצאה על תשלומי השכירות כ"הוצאה" במקום כ"הוצאות פחת", אולם בעוד
שבמקרה הראשון התנאי לכך הוא שתקופת השכירות אינה קצרה מ- 75% מתקופת
שמוגדרת כ"פחת" (ע"פ התקנות), במקרה השני תקופת השכירות צריכה להיות
ארוכה מתקופת הפחת המקורית כפי שנקבעה בתקנות.
ניכוי מע"מ
את המע"מ ניתן לקזז במלואו בליסינג תפעולי ובליסינג
מימוני רק כשמדובר בדמי השכירות עבור רכב מסחרי(מעל 3,500 ק"ג), כלומר
רכב המשמש לצורכי העסק בלבד. לא ניתן לקזז את המע"מ מדמי השכירות של
רכב פרטי (מתחת ל- 3,500 ק"ג ורכבי פנאי שטח לסוגהם).
גם ניכוי המע"מ מההוצאות השוטפות (דלק, טיפולים
ותיקונים) מוכר כאשר השימוש ברכב הינו לצורכי העסק, אולם כאן יכול
הרכב לשמש גם לצרכים פרטיים. ברכב שההוצאות שלו מעורבות - פרטי ועסקי
- מנוכה המע"מ בהתאם ליחס בין השימוש הפרטי לבין השימוש העסקי. במידה
שלא ניתן לקבוע את היחס, מנוכה המע"מ באופן הבא:
- ניכוי שני שלישים מהמס אם הרכב משמש בעיקר לצרכים עסקיים.
- ניכוי רבע מהמס אם הרכב משמש בעיקר לצרכים פרטיים.
מה ההבדל בין ליסינג תפעולי לליסינג מימוני מבחינת ההטבות
לניכוי מס?
כללי החשבונאות ודיני המס מחלקים את עסקאות הליסינג לשני
סוגים: עסקאות הליסינג המימוני ועסקאות הליסינג התפעולי.
באופן כללי, ליסינג מימוני מסווג כעסקה של
מכר מלכתחילה, ולכן חלים עליו הדינים הכלליים של מכר. מאחר
שהבעלות על רכב הליסינג עוברת ללקוח, התשלום החודשי נחשב כפדיון
ההלוואה שניתנה לו על-ידי חברת הליסינג לצורך רכישת הרכב. בעסקה מסוג
זה, הוצאות המימון לרכישת הרכב כמו גם הפחת מוכרות כהוצאות במידה
שהרכב משמש למטרה עסקית.
לעומת זאת, ליסינג תפעולי מסווג כעסקת
שכירות, כלומר, הבעלות על הרכב נשארת אצל חברת הליסינג, ואל
התשלומים החודשיים מתייחסים כאל דמי שכירות. בעסקת ליסינג תפעולי
תשלומי רכב ליסינג נחשבים להוצאה עיסקית (הוצאה
המשמשת ליצור הכנסה) וכמו כל הוצאה מסוג זה הם מותרים בניכוי.
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ מס. רצוי להתייעץ עם
רו"ח או יועץ מס ולקבל המלצה מותאמת לעסק שלכם.
מנהלי הלקוחות של ליסקאר עומדים לרשותך בכל שאלה
בטלפון 3900*
או באמצעות פניה בטופס צור
קשר.